פסק-דין בתיק ת"ק 002410/03

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה ע"ס של 9,200 ש"ח.

הנתבעת מס' 3 (להלן: " החברה") הינה חברה בע"מ אשר בזמנים הרלוונטיים  לתביעה זו היתה בעלים של חנות לשיווק רהיטים.

הנתבע  מס' 1, יצחקי דוד (להלן: " המנהל") היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו מנהל החברה, בעל זכויות החתימה בשמה וחתימתו בשם החברה מחייבת את החברה, כפי שעולה מפרוטוקול ישיבת בעלי המניות של החברה מיום  12/7/01 (נ/1).

הנתבע מס' 3 (להלן: " יוסף") והנתבעת מס' 2 (להלן: " רחל") הינם בני משפחתו של המנהל, ובזמנים הרלבנטיים לתביעה עבדו כשכירים בחברה.

להלן העובדות והמסקנות שהוכחו בפני וזאת לאחר ששמעתי את עדות התובעת ויוסף ועיינתי בראיותיהם.

המנהל ורחל לא התייצבו לדיון, אולם יוסף הופיע בשם כלל הנתבעים.

2.         ביום 18/10/02 רכשה התובעת מהחברה ריהוט תמורתו התחייבה לשלם לחברה סך של 9,200 ש"ח אשר שולמו, באותו מעמד, ב- 5 שיקים מעותדים ע"ס 1,840 ש"ח כ"א.

            על החברה היה לספק לתובעת את הריהוט בתוך 55 ימי עבודה, תוך שמירת זכותה לדחות ב- 40 ימי עבודה  נוספים את מועד האספקה.

            משהריהוט לא סופק במועדו המקורי, ביום 1/1/03 מסרה רחל לידי התובעת שני מסמכים ערוכים וחתומים על ידה בצרוף חותמת החברה ובהם התחייבה לספק את הריהוט בתוך 10 ימים וכן אשרה לתובעת לבטל שיק ע"ס 1,840 ש"ח ז.פ. 15/1/03 רק בדיעבד הסתבר לתובעת כי השיקים הוסבו, זה מכבר, לידי צד שלישי.

            משהנתבעת ורחל לא עמדו בהתחייבותן, מסרה רחל בידי התובעת שיק בטחון ע"ס 3,680 ש"ח משוך ע"י החברה בחתימת המנהל בצרוף חותמת החברה ז.פ. 6/2/03 וכן אישור החברה, בחתימת רחל בצירוף חותמת החברה, ולפיו הריהוט יסופק לתובעת בתוך 7 ימים, ביום 16/1/03 יסופקו מיטה חילופית  ומזרון והיתרה תסופק בתוך 7 ימים.

            משהחברה לא עמדה גם בהתחייבותה זו, סוכם ,בשיחה טלפונית שהתקיימה ביום 13/2/03 בין באת כוח התובעת עוה"ד ז'אנה רפאלוב,  ואשר תוכנה הועלה על הכתב ע"י עוה"ד רפאלוב בפקסימיליה מאותו יום -  כי העסקה בין הצדדים מבוטלת, כי החברה תשיב לתובעת את שלושת השיקים ז.פ. 15/3/03, 15/2/03, 15/1/03 ע"ס 1,840 ש"ח כ"א . כן סוכם כי החברה תתקן את המיטה שסופקה לתובעת ביחד עם השידות ותספק לה מזרון תמורת סך כולל של 2,000 ש"ח וכי היתרה בסך של 1,680 ש"ח ששולמה ע"י התובעת, מעבר לסך הנ"ל, תושב לתובעת עוד ביום 13/2/03. יתרת הריהוט שסופקה לתובעת תפונה ע"י החברה  ושיק הביטחון יושב לחברה.

            על החברה היה לחתום על הסכמתה לאמור לעיל, אולם בטענות מטענות שונות היא, בסופו של דבר, לא חתמה  ולא נתנה את הסכמתה.

            כאמור, החברה הסבה את כל השיקים לצד ג' אשר נקט הליכי הוצל"פ כנגד התובעת.

            שוכנעתי כי החברה, רחל, דוד ויוסף ידעו כי השיקים סוחרו לצד ג' וכי להתחייבות להשבת השקים שנתנה ע"י רחל, בשם החברה, אין כל בסיס.

            מעדותו של יוסף שהופיע בפני ניתן היה להבין, כי כל העובדות נשוא התובענה ידועות לו, אולם לא הוכח בפני מעמדו בחברה וכן כי נתן  בידי התובעת התחייבות כפי שרחל מסרה בידי התובעת .

            יוסף לא עורר בי אמון ונראה כי הסתיר את העובדות הידועות לו.

            שוכנעתי כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, כי החברה, רחל והמנהל נהלו עם התובעת ועם באת כוחה מו"מ  בחוסר תום לב תוך שהם יודעים כי השקים סוחרו לצד ג' וכי ביטולם ע"י התובעת יגרום לה להוצאות ונזקים כספיים. כן הם ידעו כי החברה לא תעמוד בהתחייבותה להספקת הריהוט וכל כוונתם היתה להרוויח זמן.

            בעדותו בפני טען יוסף כי לא כל הריהוט סופק לתובעת שכן היא בטלה את השיקים - טענה שהוכח כי היא עומדת בסתירה למסמכים שנמסרו לתובעת ואשר צורפו לתצהירה (ת/1).

            המנהל ורחל הפרו את חובת היושר וההגינות המוטלת עליהם בניהול מו"מ, בשם החברה, עם התובעת.